אולה!

מלכת הפלמנקו הישראלית, סילביה דוראן, חוגגת 30 שנה
למרכז שלה למחול ספרדי ופלמנקו.  מי שגידלה דורות של
רקדנים, מורים ויוצרים מעולם הפלמנקו והמחול הספדי
בישראל, מעלה לכבוד 60 למדינה מופע מיוחד במרכז "ענבל"

 מאת ספי קצב
אורות העיר
יולי 2008

יש אנשים שמייצגים סגנון שלם בעצמם.  בישראל, אם תגיד
מחול ספרדי - מיד עולה שמה של סילביה דוראן.  כמי שהפכה
עם השנים לאוטוריטה בפלמנקו, וכמי שתחת שרביטה חונכו דודות
שלמים של רקדנים, מורים, יוצרים מעולם הפלמנקו והמחול הספרדי
הרגשנו חובה לפגוש אותה כשהיא חוגגת 30 שנה  להקמת המרכז שלה
למחול ספרדי ופלמנקו בתל-אביב

לוח ההופעות של דוראן ולהקתה בחודשים הקרובים צפוף יותר מלוח הטיסות
בנתב"ג באוגוסט, וכולל מספר גדול של הופעות במדינות רבות.  הופעה אחת קסומה
שהתרחשה ב-21 ליוני במרכז התרבות האתני רב תחומי ענבל והשאירה כמה פיות
פעורים שעוד מסרבים להסגר. "זאת היתה מחווה למחול הספרדי" מספרת
דוראן, חגיגת מחולות ספרדיים ופלמנקו, מופע סוחף ומרתק בתלבושות עשירות
וססגוניות עם קאעים בסגנונות שונים, המאפיינים אזורים שונים בספרד."

כדי ללמוד מי היא סילביה דוראן ולהבין איך התגלגלה להיות כוהנת הפלמנקו
בארץ הקודש, צריך לצאת למסע ביוגרפי של הכוהנת הגדולה.  היא נולדה
ביוהדסבורג, דרום אפריקה, כבת למשפחה יהודית.  "משפחתי היתה משפחה
של מוזיקאים ואני למדתי פסנתר במשך 13 שנה והופעתי כפסנתרנית בתחרויות
מקומיות וזכיתי בפרסים רבים", היא משחזרת. את הפלמנקו גילתה לגמרי במקרה
כאשר בגיל 12 נכתה בהופעה של רקדן פלמנקו מפרורסם - אנטוניו.  אירוע ששינה
את חייה.  "התאהבתי בפלמנקו והתחלתי ללמוד מחול ספרדי ובלט קלאסי
בארצי."  לאחר מכן החליטה לנסוע לספרד והחלה לרקוד בלהקות מובילות, תוך כדי
שהיא לומדת את התחום אצל טובי המורים בתחומים של מחול תאטרלי, פולקלור
ופלמנקו, ואף הפכה לחברה בלהקת המחול הייצוגית של ספרד, והופיעה איתם
ברחבי העולם מטעם משרד התיירות הספרדי מול קהל מגוון ומול מלכים ונשיאים.

בשנת 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הגיעה דוראן לישראל כאמנית מתנדבת
כדי להופיע בפני חיילי צה"ל בחזית ובבתי החולים.  בעקבות הביקור, התאהבה בארץ
והחליטה להפוך את ישראל לביתה.  היא עלתה לארץ בשנת 1975.  התאקלמה ופתחה
את בית הספר שלה ב-77.  "כשהגעתי לישראל בפעם הראשונה, אף אחד, ואני מדגישה
אף אחד לא ידע מה זה פלמנקו.  אני יסדתי את הלהקה הראשונה וככה זה התחיל
לתפוס.  כולם עברו דרך בית הספר שלי, היום כל מי שמלמדת פלמנקו וכל השמות המוכרים
בתחום זה תלמידות שלי.  זה עושה אותי מאוד מאוד גאה."

לפני חמש שנים, כשהועלתה האופרה "כרמן" בישראל, הוזמנה דוראן לעשות את הכוריאוגרפיה
ולאחר הכן הוזמנה ללוס אנג'לס לעבוד בהפקה של "כרמן" עם הטנור פלאסידו דומינגו.  קצב
ההופעות שלה ממשיך להיות מרשים וכולל תחנות בכל רחבי הגלובוס.  "עכשיו חזרתי מאמריקה
היתה לי הופעה בג'וליארד עם טלי רוט מהפקולטה של הקולג' של ג'וליארד.  בתחילת יולי
אני נוסעת לספרד כנציגת התרבות של ישראל למופע באוניברסיטה של המלך חואן קרלוס, לכבוד
חגיגות 60 שנה לישראל.  לפני כחודש עשו לי מחווה גדולה לכבוד 30 שנה למרכז שלי בארץ - היה
מאוד מרגש."

לא עוצרת

אמרתם פלמנקו - אמרתם סילביה דוראן.  האישה היא ללא ספק הגורו הגדול של התחום בארץ ולא נראה
שמשהו הולך להאט את הקצב שלה בקרוב.  "פלמנקו זה כמו רקדן, זמר וגיטריסט שהולכים יחד. זה כמו
פסי רכבת, תמיד מקבילים וברגע אחד נולד ניצוץ.  זה הרגע של הפלמנקו.  צוענייה קטנה ומרופטת יכולה
להדליק אותך ברגע כזה, מה שלא תצליח לעשות רקדנית בשמלה של מיליון דולר.  תצליח לעשות
רקדנית הפלמנקו.  פלמנקו זה חוש דק כמו שערה, זה פשוט טבוע בדם."

ומה עם הגיל , את לא חושבת להאט את הקצב ?

לפלמנקו אין גיל. זה כמו יין ישן, דווקא אחרי שנים הוא טעים יותר.  אני ממשיכה לעבוד עד 14 שעות ביום
ולרקוד כמו פעם, בעצם, יותר טוב מפעם.  כשאני מסתכלת על הסרטים שלי מגיל 20, אין שם את הדיוק של
היום.  לכאורה, יכולת הביצוע יורדת עם הגיל, אבל בפלמנקו היכולת היא לא בביצוע או בטכניקה, אלא
בנשמה.  מה גם שהיום איקן לי את הזריזות של הנעורים, אז אני הרבה יותר מדויקת.

במה את הכי גאה?

"בעיקר בזה שהצלחתי לשים את הפלמנקו על המפה פה בארץ.  בית הספר שלי היה וימשיך להיות חממה גידול
לכל המורות ולכל מי שרוצה לקחת חלק בחוויה הגדולה שנקראת פלמנקו.  אני מאוד גאה על כל ההישגים שלנו
ויודעת שעוד הרבה שיאים מצפים לי בעתיד